שפה מומצאת במיונים - שש שאלות שמועמדים שואלים, ושש תשובות

שפה מומצאת היא אחד הסעיפים שגורם הכי הרבה לחץ לפני המיון. היא מופיעה גם בשחקים-חבצלות וגם בתקשוב, אבל בצורה שונה. בשיחות שאנחנו מנהלים עם מועמדים, אותן שש שאלות חוזרות כמעט תמיד. הנה התשובות, בקצב של תכלס - בלי תיאוריה מיותרת.

1. למה בכלל יש שפה מומצאת במיון? זה לא קצת מוזר?

הסיבה פרקטית. ביחידות הטכנולוגיות עובדים עם שפות מתכנתות חדשות, מערכות לא מוכרות ומסמכים בשפות זרות. השאלה הקריטית היא לא "מה אתה כבר יודע?" אלא "כמה מהר אתה לומד משהו חדש?". שפה מומצאת היא הדרך הנקייה ביותר למדוד את זה. אין לך ידע מוקדם, אין יתרון לא הוגן למישהו שלמד תכנות מגיל 12. כולם מתחילים מאפס.

המבחן בודק כמה זמן לוקח לך להבין את הכללים מתוך הדוגמאות, לבנות מודל פנימי של איך השפה עובדת, וליישם את המודל הזה על שאלה חדשה. זאת בדיוק היכולת שצריך כדי להפוך ל"מומחה" במערכת חדשה תוך שבועיים. ראו עוד על הסיווג של מקצועות החיל ב ערך חיל התקשוב בויקיפדיה.

2. האם צריך לשנן את החוקים מראש?

לא. אי אפשר. השפה מומצאת מחדש לכל מיון, ולפעמים מחדש לכל סקציה באותו מיון. אם הייתם משננים "חוקים" של שפה כלשהי מאתר אחר, יש סיכוי גבוה שתבואו עם הציפיות הלא נכונות, ותפתרו את השאלות לפי כללים שלא קיימים.

מה כן? לתרגל את התהליך עצמו של זיהוי כללים. שב מול עשר דוגמאות חדשות, ותחפש: מה משתנה בין השורות? מאיזה צד נוסף המידע? איזו פעולה הופכת לאיזו? התרגול הזה הופך אותך למהיר יותר, ללא תלות בשפה הספציפית. זה כמו הכושר - לא משנה איזה מכשיר, כל עוד אתה מאמן את אותו השריר. הדבר היחיד ששווה לשנן מראש הוא רשימת סוגי הכללים שקיימים בכלל: תוספת סיומת, שינוי סדר, החלפת אות, הכפלה, והיפוך. כשיש לכם רשימה קצרה כזאת בראש, אתם עוברים עליה בסדר במקום לבהות בדוגמאות ולקוות שהתשובה תקפוץ.

3. מה ההבדל בין השפה בשחקים לבין השפה בתקשוב?

ההבדל מהותי. במיון שחקים-חבצלות השפה היא בלשנית - מילים בעברית או באנגלית שמשנות צורה, מילות חיבור, סדר הופעה. השאלה היא דקדוקית: אם "פולה גרין" אומר "כלב גדול", איך אומרים "חתול קטן"? פתרון כזה מבוסס על השוואת תבניות והסקה. ראו פירוט נוסף ב המאמר על טכניקות במיון שחקים.

במיון תקשוב השפה היא תכנותית - פקודות שמשפיעות על רגיסטרים, קפיצות מותנות, לולאות פשוטות. השאלה היא ביצועית: אחרי הרצת הקוד, מה הערך של X? פתרון כזה דורש סימולציה מנטלית, לא הסקה. החשיבה היא של מחשב, לא של בלשן.

ההבחנה הזאת אינה אקדמית, יש לה תוצאה מעשית: היא קובעת איפה כדאי להשקיע את זמן התרגול. במיון שחקים משתלם לאמן השוואת תבניות ומיפוי צורות, ואילו בשפת התכנות המומצאת של תקשוב משתלם לאמן משמעת של מעקב: טבלה בצד הדף, שורה אחר שורה, בלי לקצר. מי שמנסה לפתור שאלה תכנותית בשיטה הבלשנית מנחש, ומי שמנסה לפתור שאלה בלשנית בשיטה התכנותית מבזבז זמן על סימולציה שאין בה צורך.

4. איך פותחים שאלה שנראית בלתי פתירה במבט ראשון?

זה קורה לכולם. אתה מסתכל על שאלה ולא רואה איפה להתחיל. השיטה היא שלושה צעדים. ראשון: סמן את כל מה שמשתנה בין השורות. שמות, מספרים, סדר, אורך. שני: סמן את כל מה שלא משתנה - אלה הקבועים, ולפעמים הם רומזים על חוקים. שלישי: בנה ניחוש פשוט וקצר ובדוק אותו על דוגמה אחת.

השלב השלישי הוא הקריטי. אל תחפש את החוק המושלם בראש. נסה חוק לא מושלם על שורה אחת, וראה איפה הוא נשבר. שם, באותה נקודה שבירה, מסתתר החוק האמיתי. זו בדיוק הדרך שבה עובדים בלשנים על שפה שלא תועדה מעולם - מנסחים כלל, מוצאים דוגמה סותרת, ומצמצמים. תרגלו ב תרגול שפה מומצאת שחקים.

הרעיון של שפה שנבנית לפי כללים מוגדרים אינו המצאה של המיון: הוא תחום שלם שנקרא שפה מלאכותית, ולקרוא עליו עשר דקות עוזר להבין למה השאלות בנויות כפי שהן בנויות. מה שכל שפה מלאכותית חולקת הוא מספר קטן של כללים עקביים, ובדיוק על העקביות הזאת נשענת כל שאלה במיון: אם מצאתם כלל שעובד בשלוש דוגמאות ונשבר ברביעית, הכלל שגוי - לא הדוגמה.

5. מה לעשות כשנגמר הזמן ועוד נשארו שאלות?

לנחש. ולנחש חכם. שאלות שפה מומצאת רבות מציעות 4 או 5 תשובות, ושתיים מהן ברורות שגויות לקריאה מהירה - הן לא תואמות את הדפוס הוויזואלי. אם נשארות 2-3 אפשרויות סבירות, סיכויי הניחוש 33-50%. לעומת זאת, שאלה ריקה היא 0%.

כלל פשוט: ב-90 השניות האחרונות של כל סקציה, אל תפתור שאלה חדשה - מלא את כל הריקים. שאלה ריקה שווה אפס בוודאות, ואילו ניחוש מבין שתי אפשרויות שנשארו שווה חצי נקודה בתוחלת. הרבה מועמדים מתנגדים לזה כי הם רוצים "לעבוד נקי", אבל החישוב הוא מתמטי, לא רגשי - ובלבד שאין במבחן ניקוד שלילי, וזה משהו שכדאי לוודא במסך ההוראות. ראו עוד על אסטרטגיות זמן ב המאמר על ניהול זמן בכלל חמ"ן.

6. איך מתרגלים בלי שאלות לדוגמה רשמיות?

הצבא לא מפרסם שאלות לדוגמה מהמיונים הטכנולוגיים. זה מובן - אם השאלות היו מפורסמות, ערכן יורד לאפס. מועמדים שמחפשים "מבחן מיון לדוגמה" מוצאים בעיקר חיקויים פרטיים, חלקם איכותיים וחלקם מאוד לא מדויקים.

הפתרון הטוב ביותר הוא תרגול במאות שאלות שמדמות את ההיגיון של המיון, גם אם אינן זהות לשאלות הספציפיות. אחרי 200-300 שאלות, המוח שלכם זיהה את הדפוסים הקבועים: סוגי החוקים, האורכים האפשריים של שורות הקוד, סוגי הקפיצות, סוגי ההיפוכים בבלשנות. ההכרות עם הסוג חשובה יותר מהשאלה הספציפית.